פרק #3 העתיד – זמן וכסף הם חברים טובים

שלום לכולם,

אנחנו כאן ב"אושר ועושר":

הפודקאסט השבועי

אושר ב א'- אושר פנימי

ועושר ב ע'- כזה שמצלצל בחשבון הבנק שלנו.




הפעם אני מאוד מתרגשת, כי סוף סוף הגענו ל...

עתיד,

וזה זמן שאנחנו עוד לא מכירים,

עדיין לא חווינו

אנחנו יכולים לצבוע אותו בצבעים שמתאימים לנו.


בפרקים הקודמים דיברנו על העבר ועל ההווה,

עכשיו אנחנו מגיעים לעתיד.


את הזמן אי אפשר להרגיש בחושים הפיזיים הרגילים,

הוא קיים רק בתודעה שלנו.

אנחנו רואים שהזמן "עובר",

אבל רק על ידי כך שאנחנו מגיעים למסקנות.

כלומר, אם יש לי פתאום שערה לבנה, אז כנראה שעבר זמן,

או אם יש לי פצע שהחלים – עבר זמן.


תפיסת הזמן מבוססת על המסקנות והחוויות שלנו.

ולמה אני מדברת על זה?

מפני שמבין כל הזמנים של עבר והווה,

העתיד עוד יותר אשלייתי,

כי הוא עוד לא קרה. אני לא יודעת מה יקרה.

כן, יש לי ציפיות, אני עושה בעבר ובהווה מעשים לטובת העתיד שלי,

אבל אני לא יודעת מה יהיה,

תמיד יכול לקרות משהו שמעכב את הדרך,

מעכב תוצאות, או שאגיע בכלל למקום אחר.


העתיד הוא המקום הכי פחות ידוע.

זה הכי מפחיד, ובלתי צפוי,

לרוב אנחנו מסיקים מהמידע הקודם על מנת ללמוד מה הלאה,

עם זאת, בשנים האחרות, כמו שלימדה אותנו הקורונה,

גם אם יש ציפייה לעתיד כלשהו,

זה יכול להשתנות מרגע לרגע.

מה שחשבתי שיקרה יכול להשתנות לגמרי,

ומה שהכנתי כבר לא יהיה רלוונטי.


כשאנחנו בונים את העתיד שלנו

אנחנו מניחים הנחות - גם בנושא הכסף.

וכשמניחים הנחות – אי אפשר ממש למדוד אותן.

זמן אפשר למדוד,

כסף – בגדול אפשר לצפות שדברים מסוימים יקרו,

למשל: כסף בתוכנית חיסכון שנותנת ריבית קבועה,

אני מצפה שבסוף התוכנית אדע כמה כסף יהיה לי

אם אחשב את הנתונים.

מספיק שפרמטר אחד ישתנה, על מנת התוצאה תהיה אחרת.

בהשקעה למשל – הריבית משתנה,

תלויה בדברים נוספים.

לדוגמה, ריבית הפריים:

זה סוג אחד של ריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל.

בתקופה הזו מצפים לעלייה מסוימת בריבית הפריים, קטנה,

אבל אולי היא תעלה מאוד.

ואם אני שמה כסף בצד,

נניח 10,000 ₪ עם 10% ריבית לשנה,

אקבל בסוף 11,000 ₪,

כל שינוי של הריבית ישנה את התוצאה הזו.


למה אני מדברת על העתיד?

כפי שאמרתי בפרקים הקודמים –

הכסף והזמן קשורים מאוד אחד לשני.

הכסף, כמו הזמן, הוא גם סוג של אשליה:

הכסף הפיזי והערך האמיתי שלו – כבר לא קיים.

מה הכוונה?

פעם הכסף שהחזקתי ביד היה לו ערך ממשי,

המטבע הייתה שווה מה שכתוב עליה.

במשך הזמן המטבע עלתה פחות,

אבל הערך עדיין היה.

כיום – זה רק מה שכתוב על המטבע או על הנייר.


התפיסה של הזמן וגם של הכסף דומה –

קשה לחוות אותם באופן חושי, להחזיק, להריח, להרגיש.

הכסף הופך להיות יותר אשלייתי ומנותק מהמציאות –

הערך של הכסף בבנק לא קשור לערך של מה שיש לי ביד – מטבע, נייר,

שאני יכולה להרגיש.


למה זה חשוב?

מצד אחד אנחנו עובדים קשה כל החיים

על מנת שנוכל להשיג דברים מסוימים, לקנות בכסף.


כלומר, בהתנהלות כלכלית נכונה אנחנו בעצם מתעסקים

בדבר שאי אפשר להרגיש אותו.

אמנם אפשר לדמיין, אבל לא לחוות אותו -

כסף זה לא כיכר לחם,

ומספר זה עניין של תפיסה.


יש אנשים שנמנעים בכלל מלהתעסק עם מספרים

ולכן מראש נמנעים מלהתעסק עם כסף.


העניין הוא שכל עוד העולם מתנהל לפי רווחים,

כמות של כסף שאנחנו מצליחים למשוך ולעבוד עבורו,

חשוב מאוד שנתיידד עם הכסף

ונחבר את התחושה שהדברים הפיזיים

קשורים לכמות הכסף שיש בחשבון הבנק, לתת לכסף משמעות.


למה אני נכנסת לזה?

כשאנחנו מגיעים להחלטות כלכליות,

למשל - נכון שאנחנו יודעים במודע ש 10,000 ₪ זה סכום יפה,

אבל בתת מודע קשה לנו לתפוס את הערך של הכסף

מאשר את מה שאפשר לקנות בסכום הזה,

או להחזיק סכום כזה ביד.

המוח קולט טוב יותר כשמחזיקים את זה ביד, שמפעילים את התחושים.


העולם הולך ומפחית את השימוש בכסף הפיזי.

יש חוק בישראל שמטרתו לצמצם את כמות הכסף במזומן

והוא מגדיר את כמות הכסף שניתן להעביר במזומן לאדם אחר בכל עסקה ועסקה..


ככל שהעולם מתפתח, הכסף הופך להיות וירטואלי ואשלייתי יותר.

זה משפיע עלינו יותר בתת מודע,

תחושת השייכות נחלשת.

לדוגמה: שימוש בכרטיס אשראי או בביט או העברה בנקאית –

קל לי יותר "להיפרד" מהכסף הזה,

לעומת אם הייתי מחזיקה את הכסף פיזית, ביד.


כיום יודעים עלינו הכל – את נתוני אשראי שלנו, כמה אנחנו קונים ואיזה ההלוואות יש לנו.

אז אם אנחנו במקום טוב-

זה יכול להביא אותנו למקום מצוין,

ולהיפך – אם אנחנו במקום לא טוב- זה יביא אותנו למקום גרוע, ומהר.


כשמדברים על העתיד:

1. אם אנחנו בצמיחה כלכלית - הכסף יכול לגדול בקפיצות גדולות (באופן אקספוננציאלי) אם נעשה את הדברים באופן נכון, ונתכנן תוכניות שיביאו אותנו לעתיד. כמובן שתמיד יש סיכונים ושינויים אפשריים בדרך.

2. אם אנחנו לא בצמיחה אלא בגירעון, בהידרדרות כלכלית, ויוצרים כל הזמן חובות – זה מצטבר ויכול להגדיל את הגירעון - גם כן באופן אקספוננציאלי.

אני לא אדם פסימי, ובכללי, כשאנחנו מחזיקים בראש תמונה שמייצרת לנו עתיד טוב יותר,

ואנחנו מכוונים את המחשבות שלנו (כמו שדיברנו על זה בפרק הראשון) -

המחשבות שלי יוצרות את המציאות שלי,

כלומר אם אני מתרגמת את העולם שלי כמשהו טוב וחיובי

ומתקדם לכיוון הנכון,

אז אני מייצרת לי תוכניות שמקדמות אותי וזה משפיע על הכסף שלי.

אולי יש אנשים שהטכנולוגיה קצת מפחידה אותם,

יש היום אינסוף קורסים שאפר ללמוד, בכל גיל.


אם כן, הבשורה הטובה היא שהשינוי יכול לבוא בקלות

והצמיחה תגיע באופן מהיר ומשמעותי.


איפה זה בא לידי ביטוי?

בנקודת הזמן שבה אדם מחליט שדי,

מה שהיה לא יהיה,

הוא רוצה שינוי.

ברגע הזה הוא מחפש פתרון,

הוא מחפש ידע, פרקטיקה, מה לעשות, איך לעשות – אבל אחרת.


ברגע שהוא מחליט שהוא רוצה שינוי ולוקח צעדים כדי לממש אותם,

בונה יעדים ותוכניות כדי ללכת בדרך,

בעולם של היום

להגיע ממקום לא טוב לטוב – זה עשוי להיות קצר מאוד.

ברגע שאני יודעת איך מנהלים את הכסף,

איך להצמיח אותו בצורה נכונה, מהירה –

השינוי יכול לבוא בקלי קלות.


למה חשוב למשל ללמוד ידע מאנשים שכבר עשו דרך ויש להם ניסיון?

כמו שהשינוי יכול להיות לטובה במהירות,

כך גם החלטות לא נכונות - עשויות להביא אותנו למקומות לא טובים.


לסיכום:

כסף וזמן הם חברים טובים, גם לטוב וגם לרע.

אם אתם לא נמצאים כעת במקום (הפיננסי) שאתם רוצים להיות בו,

ומעוניינים לעשות שינוי – זה הזמן.

בכל רגע ורגע אתם יכולים להחליט – עד כאן, רוצים משהו אחר,

רוצים דרך חדשה.


כל יום אפשר להתחיל שינוי

בלי לחכות למחר.

זה כמו בדיאטה: מתחילה ממחר,

היום אני אוכלת גלידה, שוקולד, פיצה, כי ממחר דיאטה.

ולמחרת אני קמה עייפה, עם נפילות סוכר –

אני בטח לא יכולה להתחיל היום את הדיאטה,

אני חייבת להתאושש קצת

אז אתחיל מחר.

וכך עובר עוד יום ועוד יום, ללא שינוי.


כך גם בקטע הכלכלי – אם אני רוצה שינוי, אני פשוט עושה את זה.

ולוקחת כל פעם צעד אחד קטן,

כמו שדיברנו בפרק הקודם,

מתמקדת רק בצעד הנוכחי, זה שאני לוקחת עכשיו.


חברים יקרים, אני מעריכה את הזמן שלכם ומקווה שנהניתם.

העתיד שלנו פתוח, ואני מאחלת לכל אחד להגשים את העתיד הטוב שלו.


מי שמעוניין לקחת איתו ליווי, ולבוא איתי בדרך – אשמח מאוד.

נתראה בפרק הבא,

שלכם,

יהודית





0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול